<h1>האגור סימן אלף שכ"ט</h1>
<h2>דף לג.</h2>
האי גוי דשדי חמרא לבי מלחא שרי. ונראה דבמקום עשיית המלח אם הגוי נתן יין במלח כשמרתיחין אותו מותר שמתיבש והולך לאבוד. ומכאן יש ללמוד היתר על המלח במקומות שנותנין בו דם כשמרתיחין אותו כדי שיתלבן שמותר שנעשה כזורק מים לטיט שמתיבשין. וכן פסק רבינו תם דמותר לבטל דיו ביין נסך. ור"י פירש וז"ל אותם שמחמירים ביין סתם לאסור בהנאה אסורים לתקן דיו ביין של גוי. אבל אם כתבו את הספר מותר לקרות בו דכיון שהכתיבה יבשה נעשה כזורק מים לטיט. מרדכי. ואני המחבר שמעתי בשם הגדול מהרבי יוסף קולון זצ"ל שהתיר מטעם אשר אמרנו הקוליינדר"י קונפיט"י אף על גב שנותנין חומץ לתוך הקוליינדר"י כדי לצמתם ולתקנם מפני כי החומץ נשרף בהן. אבל מורי אבי ז"ל לא אכל מהן. רבינו אפרים התיר במקומות שהגוים מיבשין בתנור שמרי יין ונותנין אותם בעסה כדי שתחמץ במקום שאור, דכיון שנתיבשו בתנור חשובין הן כמו לאחר שנים עשר חדש. ורבינו תם גער בו ואסר גם העסה דכל דבר שנעשה לטעם אפילו באלף לא בטיל. מרדכי.
<h2>דף נז:</h2>
האי גוי דשדי חמרא לבי מלחא שרי. ונראה דבמקום עשיית המלח אם הגוי נתן יין במלח כשמרתיחין אותו מותר שמתיבש והולך לאבוד. ומכאן יש ללמוד היתר על המלח במקומות שנותנין בו דם כשמרתיחין אותו כדי שיתלבן שמותר שנעשה כזורק מים לטיט שמתיבשין. וכן פסק רבינו תם דמותר לבטל דיו ביין נסך. ור"י פירש וז"ל אותם שמחמירים ביין סתם לאסור בהנאה אסורים לתקן דיו ביין של גוי. אבל אם כתבו את הספר מותר לקרות בו דכיון שהכתיבה יבשה נעשה כזורק מים לטיט. מרדכי. ואני המחבר שמעתי בשם הגדול מהרבי יוסף קולון זצ"ל שהתיר מטעם אשר אמרנו הקוליינדר"י קונפיט"י אף על גב שנותנין חומץ לתוך הקוליינדר"י כדי לצמתם ולתקנם מפני כי החומץ נשרף בהן. אבל מורי אבי ז"ל לא אכל מהן. רבינו אפרים התיר במקומות שהגוים מיבשין בתנור שמרי יין ונותנין אותם בעסה כדי שתחמץ במקום שאור, דכיון שנתיבשו בתנור חשובין הן כמו לאחר שנים עשר חדש. ורבינו תם גער בו ואסר גם העסה דכל דבר שנעשה לטעם אפילו באלף לא בטיל. מרדכי.
